טוב או רע? ויכוח מתחולל בנושא תוויות המזון החדשות

נטע פלג, BeMedia 24 דצמבר, 2019

ב-1 בינואר 2020, אחרי עיכוב של שנתיים יצאה לדרך רפורמת הסימון התזונתי, במסגרתה מוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי מסומנות בתוויות אדומות. במקביל, יצרנים רשאים לסמן בסימון ירוק, מוצרים הנחשבים ל"בריאים". האם הצעד הזה יביא למהפכה בריאותית בישראל, ויגרום לצרכן לשקול מה הוא שם בעגלה, או שמדובר דווקא ב"פופוליזם, רצון לאהדת הציבור ובשטות שתעודד השמנה וסוכרת", כפי שטוען אחד המתנגדים למהלך?

סימון המוצר באמצעות תווית הוא מעין "תעודת הזהות" של המוצר, סמל בולט שיופיע בחזית אריזות או בשילוט מדף של מזונות בתפזורת אשר הרכבם מתאים להמלצות התזונה הלאומית של משרד הבריאות לאוכלוסייה בריאה.

לפי התקנות, על יצרני ויבואני המזון לסמן בעיגול אדום מוצרים שתכולת הנתרן שלהם גבוהה מ-500 מ"ג (ובנוזלים 400 מ"ג), תכולת הסוכר שבהם גבוהה מ-13.5 גרם (בנוזלים:10 גרם) ותכולת חומצות השומן הרוויות שלהם גבוהה מ-5 גרמים (בנוזלים: 4 גר'). ב-2021 הסימון יוחמר למוצרים שתכולת הנתרן שלהם גבוהה מ-400 מ"ג, 5 גרמים סוכר ו-3 גרמים שומן רווי. בנוזלים: 300 מ"ג נתרן, 5 גרמים סוכר ו-3 גרמים חומצות שומן רוויות.

כמה סוכר?

בנוסף, על גבי אריזת כל מוצר שיוצר מינואר 2020 תתנוסס טבלה ערכים תזונתיים חדשה, בה יופיע רכיב הקלוריות ראשון ואחריו שומנים, חומצות שומן רוויות, שומן טראנס וכולסטרול. אחרי שומנים יופיעו נתרן, פחמימות, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. הרעיון הוא להבליט עבור הצרכן את הרכיבים הפחות טובים במוצר, כולל חיוב סימון מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי.

ההנחיות החדשות. צילום מסך מתוך אתר משרד הבריאות

אור ירוק

הסימון הירוק אינו סימון חובה, אבל היצרנים יכולים להתהדר בו במידה והם עומדים בתנאים שקבעה ועדה מדעית, הנובעים מהמלצות התזונה של משרד הבריאות. מזון שמכיל סמל אדום לפי חוק לא יוכל להכיל סמל ירוק.

הסמל הירוק כולל את קבוצות המזון הבאות: חלב, טופו, משקה סויה - שהדעות בהחלט חלוקות על כמה אלו בריאים לנו. שאר ה'ירוקים' הם דגנים מלאים, שמנים צמחים מסוימים, יוגורטים, גבינות, זרעים ואגוזים, קטניות, טחינה, דגים, ביצים, עופות, פירות וירקות. לכל קבוצת מזון נקבעו התנאים לסימון בסמל ירוק, לפי פרופיל תזונתי ומידת עיבוד.

במשרד הבריאות אומרים כי "הרפורמה קובעת תקנות סימון אשר מטרתן להנגיש מידע על הערך התזונתי של מזון ארוז ולסייע לצרכנים בבחירת מזונות ההולמים את עקרונות התזונה הנכונה, כפי שמומלצת בישראל".

"חסר כל היגיון, אין שום קשר לבריאות הציבור"

אחד המתנגדים הגדולים לרפורמה הוא דעאל שלו, מרצה על בריאות לפי תזונת הפליאו, מחבר הספר 'הסוד הקדמוני' וכותב הבלוג 'מר קדמוני'. "זו איוולת גדולה מההתחלה עד הסוף. כשהמדינה מתערבת לנו בצלחת זה תמיד נגמר רע ויש לנו הרבה ניסיון עם זה בחמישים השנים האחרונות" הוא אומר ומזכיר את פירמידת המזון הידועה ששמה בראשה את הפחמימות, "זו איוולת לאכול את רוב הקלוריות מפחמימות ומדגנים, לא עוזר לאף אחד להיות בריא אלא מעודד אנשים לאכול הרבה יותר פחמימות ממה שצריך ומעודד סכרת, השמנה ותחלואה.

"אותו הדבר לגבי שיטת סימון המוצרים - זה חסר כל היגיון, אין שום הוכחה ששומן רווי הוא מזיק לבריאות, חמאה, גבינה צהובה או מוצר שיש בו הרבה מלח מוצגים כמוצרים בעייתיים, נו באמת, זו שטות! זה לא עוזר לאף אחד. כמובן שאנחנו גם משלמים על זה. אנשים לא מבינים שזה עולה לנו הרבה מאוד כסף כי היצרנים צריכים לשנות את המוצרים שלהם, אם יש אלפי מוצרים בשוק הם צריכים לעבור עיצוב ודפוס חדשים. או שזה יתומחר בעלויות של המוצרים, כי מפעל צריך לשמור על רווחיות, או שעובדים יפוטרו".

שלו מאמין כי "התערבות ממשלתית וחקיקה שאנחנו לא יודעים מה התוצאות שלה. מרוב שמשרד הבריאות רוצה לדאוג לנו הוא עושה את זה במקומות שאין עליהם קונצנזוס. מצד אחד אני מרוצה שמסמנים מוצרים עם סוכר, כי זה רע לאכול הרבה סוכר אבל זה לא צריך להיעשות על ידי כפייה ורגולציה. תזונה דלת פחמימות היא מאוד בריאה ומי שאומרים לו לאכול דל פחמימות, יכול לאכול יותר שומנים ומאיפה הוא יקח את זה אם משרד הבריאות אומר לא לאכול את זה? מוצרים עם שומן בלתי רווי או שמנים סינתטיים לא סומנו בתווית אדומה, כשבשר וחמאה כן סומנו. על בקבוק שמן סויה אין שום סימון, שמן סויה זה שומן בלתי רווי שאין לו שום קשר לבריאות. שניצל תירס מעובד הוא ללא סימון כי אין בו שומן רווי אז הוא כאילו בריא? מה פתאום לאכול את זה במקום לאכול אוכל אמיתי כמו חביתה מטוגנת בחמאה שזה אחלה דבר?".

- מה לשיטתך צריך לעשות?

"צריך להחליף את משרד הבריאות, להתעלם מההנחיות שלו ולעשות ההפך ממה שהוא קובע ואתה תהיה בסדר. ההמלצה היחידה שלי זה לאכול אוכל אמיתי שלא בא בקופסא. אל תסמכו על סימון האריזות של משרד הבריאות כדי להגיד לכם אם זה בריא או לא. זה פשוט פופוליזם ורצון לאהדת הציבור".

רותי פינק, דיאטנית קלינית, מומחית לתזונה דלת פחמימות, קטו וצום לסירוגין אומרת כי "אין הוכחות מספקות ומוצקות מספיק שהפחתת שומן רווי מונעת מחלות מטאבוליות כמו סוכרת, מחלת לב, כלי דם, אירועים מוחיים, כבד שומני ולחץ דם. קיימים מחקרים סותרים רבים, רובם לא איכותיים וכאלו שלא ניתן להסיק מהם אם השומן הרווי או הנתרן מזיק או מועיל".

- האם הסימון הזה יהפוך אותנו ליותר בריאים באמת?

"לכל אדם בריא משהו אחר ביחס לגנים שלו, להעדפות הפסיכולוגיות שלו וביחס ליכולות שלו להתמיד בתזונה כלשהי. הסימון התזונתי כן מפחית צריכת ג'אנק פוד במדינות שבהם הוא הוכנס, אז ברמה הלאומית זה צעד ראשון, אבל הוא צריך לחול בעיקר על ג'אנק פוד, ולצערי הרבה מזונות בריאים עדיין יקבלו אותו. למשל, טחינה עם נתרן תסומן בתווית עודף נתרן ושומן רווי שוקולד מריר עם אחוזי קקאו גבוהים יסומן כעודף שומן רווי ועודף סוכר בזמן שהוא בכלל דל פחמימות".

ממשרד הבריאות נמסר: 

"לסימון האדום נקבעו רכיבי תזונה, אשר קיימת הסכמה רחבה לגבי הנזק הבריאותי הנגרם כתוצאה מצריכה עודפת שלהם.

מחקרים רחבי היקף מצביעים על הנזקים הנובעים מצריכה של שומן רווי - הן מהחי והן מן מהצומח. מחקרים רבים נוספים מצביעים על הנזק מצריכה עודפת של נתרן. מסקרי תזונתה לאומיים עולה, כי ישראל היא שיאנית עולמית בצריכת שתיה מתוקה, בעיקר בקרב בני נוער- עובדה המצביעה על צריכת סוכר גבוהה ביותר.

בנוגע לשאלה למה לסמן במדבקה אדומה שומן רווי, הסמלים הנם כלי מכוון לצריכה מאוזנת ונכונה לכלל האוכלוסייה. 

ההמשגה כי "תזונאים ומחקרים טוענים שתזונה דלת פחמימות ועשירה בשומנים היא בריאה" אינה מבוססת. תזונה דלה מאוד בפחמימות יכולה לאזן סוכרת בטווח הקצר אבל אין עדויות שהיא בטוחה לטווח ארוך. צריכה גבוהה של חומצות שומן רוויות משפיעה לרעה על רמות השומנים והכולסטרול בדם, ולכן מעלה סיכון למחלות לב.  

בכדי להשלים את המהלך משרד הבריאות ממליץ על סימון מזונות מסוימים בסמל ירוק. הקריטריונים לסימון בסמל ירוק נקבעו על ידי ועדה מדעית והנם מבוססים על ההנחיות התזונתיות העדכניות לישראל המעודדות צריכה של מזונות לא מעובדים. לכן, שניצל תירס 'מעובד' כפי שכתבת, לא יקבל סמל ירוק. ולכן לא יחשב 'מזון טוב' ".